החג הזה מתחיל איתי ובי, התחדשות פנימית וחיצונית חג טהור לבן, חג שיש מהמחודש והחדש. 

אנחנו נוטים לתכנן כל כך הרבה לשנה החדשה אבל בואו רגע נעצור ונעשה את זה פשוט, קצר ולעניין.

מה אני צריכה השנה? פחות מה אני רוצה...

מה יעשה לי יותר טוב ונכון ממה שהיה בשנה שעברה? לשחרר מבחירה מה פחות טוב לי.

מה אני רוצה לעשות שלא העזתי בשנה שעברה? מה דחיתי כי לא היה זמן/ ממה פחדתי/ מי עצר אותי?

דברים קטנים, כמו לשבת לקרוא ספר, לצאת להליכה בים או למזוג לעצמי כוס יין בסוף יום במרפסת ולשבת בנחת.  

​

לשאול את עצמך ​מתי עצרתי רגע לנשום, מתי חוויתי את הרגע שלי כאן ועכשיו, הרי העצירה לנשום ולחוות הם שיובילו אותי למסקנות ותובנות שישרתו אותי ואת הדרך שאני רוצה אסלול לעצמי ואלך בה ... עם עצמי קודם ואז עם כולם.

​

אז נכון לחשוב שזה הרבה ומה באמת אקח מכל מה שאני רוצה וצריכה לעשות לשנה החדשה ובשנה החדשה, מה ומי  ימשיך איתי לשנה החדשה ומי ישאר מאחור (מבחירה). 

אני מתחילה בצעד קטן ומשמעותי עבורי, את מי אני מארחת החג הזה, את מי אני רוצה סביבי ואיתי להתחיל לצעוד לתוך השנה החדשה ורק אני מחליטה ויודעת מה טוב לי.

​

השנה הילדים איתי, חגגנו יחד שזה בפני עצמו התחלה חדשה וטובה לי ולכולנו. 

אני מחליטה את מי להכניס לחיי, מי בחיי יקבל ממני ואותי ומי פחות, מי ישאר ומי יזוז ויפנה את המקום לטוב יותר. 

​

​מי שמכירה אותי יודעת ורואה שהביטוי העצמי שלי מגיע מהבגדים, אודם אדום שמשוך על שפתיי ושיער שחור בתסרוקת גבוהה שמגביהה אותי ואולי זאת לא התסרוקת אלא מי שאני ששנים הייתה שם ופחות לעצמה.

​

לנראות יש חלק חשוב להתחלה חדשה, בחירת הצבע הלבן משמעותית בעיניי  הוא מתואר כצבע א-כרומטי (חסר צבע), אך למעשה הוא שילוב של "כל הצבעים" וכך אני שילוב של כל הצבעים באישה אחת.

​